חיפוש עבודה בימים אלה עלול להפוך לחוויה מתסכלת: בתחומים רבים, ובפרט כשמדובר במשרות אטרקטיביות, על כל הצעות עבודה ישנם עשרות, מאות ולעיתים אף אלפי מועמדים, פניות רבות למעסיקים פוטנציאליים כלל אינן נענות, ראיונות העבודה הופכים קשוחים יותר ויותר ובאופן כללי כל מי שמחפש עבודה מרגיש לפרקים כי מדובר במשימה בלתי אפשרית.
תוך כדי תהליך חיפוש עבודה, מציפות את האדם תחושות בלתי נעימות ואף קשות: ראשית, חרדה מפני חוסר יכולת להתפרנס (וכשמדובר במחפש עבודה שהוא בעל משפחה, לפרנס גם אותה) – מעטים האנשים, אם בכלל, שיכולים להרשות לעצמם תקופה ממושכת של היעדר תעסוקה קבועה ויציבה, וכשאף עבודה כזו לא נראית באופק החרדה מתעצמת.
שנית, הדימוי העצמי נפגע: גם כשמודעים לכך שמדובר בכשלי שוק כלליים וכי הבעיה אינה בכישורים שלנו, עדיין מחלחלת תחושת ה"אין לי ערך" ופוגעת בדימוי העצמי ובביטחון העצמי. בשל כך מגיעים לפעמים מחפשי עבודה איכותיים לראיון עבודה כשהם חסרי ביטחון בעצמם, דבר המעיב על סיכויי קבלתם לעבודה ויוצר מעגל מתסכל שקשה לפרוץ אותו.
תחושה לא פשוטה אחרת היא אשמה – לעיתים במהלך חיפוש עבודה חש האדם אשמה על כך שאינו מוצא משרה מתגמלת, או לחילופין אשמה על כך שאינו מתפשר ומוכן לעבוד בעבודה שאינה הולמת את כישוריו, וגם תחושה זו תורמת לקושי שבתהליך החיפוש ומדגישה את הצורך להפוך אותו ליעיל.
חיפוש עובדים אמנם אינו כרוך בתחושות אישיות קשות אולם גוזל מבעל העסק או מהאחראים על תחום כוח האדם משאבים רבים, ועל כן גם בו נדרשת השקעת מחשבה לשם ייעולו.